|

הוראת השואה לדורות
העתיד
מאות מחנכים מ-31
מדינות השתתפו בכינוס הבין-לאומי הרביעי למחנכים
מאת צבי
ניומן ואסתי יערי
 |
|
משתתפים בקבוצת דיון בכינוס
הבינלאומי הרביעי למחנכים ביד ושם |
"איך
אלמד קהל עוין על השואה?" "יש לי רק ארבע שעות ללימוד השואה – מה
אבחר להגיד?" "איך אוכל ליצור קשר עם ניצולים כדי שהתלמידים שלי
ישמעו את העדויות שלהם מפיהם?"
שאלות
כאלה ואחרות עלו, נדונו ונענו בכינוס הבין-לאומי הרביעי למחנכים -
"הוראת השואה לדורות העתיד" - ביד ושם באוגוסט. הכינוס נפתח בנוכחות
ממלא מקום ראש הממשלה ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט, יושב
ראש הנהלת יד ושם אבנר שלו ושלמה (מומו) ליפשיץ, נשיא "אורנים -
יזמות חינוכיות בע"מ" השותפה בכינוס.
בארבעת
הימים של הכינוס, בסיוע תכנית אספר הבין-לאומית ללימודי השואה, נדונו
גישות בין-תחומיות להוראת השואה, הוראת השואה באזורים שונים של העולם
והאנטישמיות היום. יותר מ-220 מחנכים מ-31 מדינות - בהן סין, טורקיה,
קרואטיה, שוודיה, רומניה, רוסיה, דרום אפריקה, פולין, גרמניה וארצות
הברית – הקשיבו להרצאות במושבי דיונים והשתתפו בקבוצות דיון ובסדנאות
שבחנו גישות חדשות ומגוונות להוראת השואה במאה ה-21. את התכנית הנחו
מומחים בתחום השואה ובחינוך ממוסדות חשובים ברחבי העולם, לרבות
האוניברסיטה העברית בירושלים, מוזאון השואה בוושינגטון, מוזאון
המלחמה בלונדון וקרן השואה במוסקווה.
הכינוס
שימש למחנכים מקום להתכנסות ולהשתתפות בשיח מקיף ומעשיר בנושא הוראת
השואה. הדגש בכינוס הושם בעתיד, ולפני המשתתפים נחשפו תחומי מחקר
חדשים ומגוון רחב של חומר פדגוגי, תכניות לימודים, סרטים, אתרי
אינטרנט חינוכיים ועוד. במוקד הכינוס היו קבוצות דיון בנושא הכשרת
מורים, גישות פדגוגיות, אנטישמיות והכחשת השואה. הקבוצות המחישו את
חשיבות כינוסם של אנשי מקצוע מכל רחבי העולם בכך שכל אחד מהם הציע
נקודת מבט והקשר מקצועי ייחודיים לדיון בנושאים מורכבים ומעשיים. אחד
הנושאים שעמדו במוקד הכינוס היה כיצד לפנות לקהלים מסויגים ולעתים אף
עוינים, וכן כיצד לקרב לנושא השואה אנשים שטרם נגעו בו. אחת מבאות
הכינוס המלמדת ב-Hebrew
Union College
בארצות הברית הדגישה את יעילות
השימוש בעדויות של ניצולים מקרב הקהילה המקומית של הסטודנטים. וכאשר
מנהל תכניות נוער במוסד חינוך יהודי בלתי פורמלי ביקש עזרה בהוראה
יעילה של נושא השואה בפרק זמן קצר, הציעה לו עמיתה מקליפורניה את
עזרתה, על סמך הניסיון שצברה.
מנחה
קבוצת דיון, ד"ר וורנר דרייר ממשרד החינוך והתרבות באוסטריה, סיפר על
הקושי של בני ארצו להתמודד עם מעשי אבותיהם. כמה מהפתרונות שהוצעו
היו הכללת סיפורים אישיים של קרבנות, שימוש באמנות ובכלים לא
קונוונציונליים אחרים או דיון בהישגיהם של יהודים מקומיים שנרצחו -
במיוחד של יהודים שמילאו תפקיד בעיצוב החיים האוסטריים והגרמניים -
הצעות שממומשות בהדרגה בספרי לימוד אוסטריים.
אחד
הנושאים האחרים שהועלו בכינוס היה ההתמודדות עם אנטישמיות כיום ועם
הכחשת השואה בהקשר של הוראת השואה. עובד של מרכז ויזנטל בארצות הברית
דיווח על "חטיפת" פורום בין-לאומי מרכזי של מורים בידי אנשים וקבוצות
אנטישמיים מארגונים קיצוניים אנטי-ציוניים ומארגונים המתנגדים
לגלובליזציה, וכן על שכתוב ההיסטוריה במסגרות חינוך ברחבי העולם.
מנהל אתר אינטרנט חינוכי בנושא השואה דיווח על צורות מתוחכמות של
אנטישמיות באינטרנט. משתתף אמריקני חיזק את חשיבות החינוך היסודי
באירופה, לרבות יזמות שונות של בוגרי תכניות ההכשרה למורים של יד
ושם.
הסדנאות
בכינוס עסקו בנושאים רבים, ובהם הוראת השואה לערבים ישראלים, שימוש
בסרטים בהוראת השואה ושימוש באינטרנט בהוראת השואה. כמו כן עלו
בסדנאות שאלות בנושאים כגון הגיל שבו אפשר להתחיל ללמד על השואה,
תפקידן של עדויות הניצולים בכיתה ונשים במחנות ריכוז. סטודנט יהודי
לדוקטורט, חירש ואילם, לימד סדנה על יהודים חירשים בזמן השואה.
"הוראת
השואה אינה רק הוראת היסטוריה אלא הוראת אירוע שקרה לאנושות, לחברה
וליהודים", אמר ד"ר מוטי שלם, מנהל בית הספר המרכזי להוראת השואה,
"המוקד בגישה החינוכית של בית הספר המרכזי להוראת השואה הוא הזדהות
עם הפרט, ומכאן מעבר לסיפור הרחב יותר. אנו מאמינים שגישה בין-תחומית
בהוראת השואה תקנה ידע עמוק ומקיף יותר על השואה".
יד
ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה ©2004 כל הזכויות שמורות |